איגוח

איגוח הוא טכניקה פיננסית המאגדת סוגים שונים של חובות חוזיים, כגון משכנתאות למגורים, משכנתאות מסחריות, הלוואות לרכב או התחייבויות חוב בכרטיסי אשראי, ומאחדת אותם לנייר ערך אחד או יותר, אשר נמכרים לאחר מכן למשקיעים. בעיקרו של דבר, זוהי דרך לארוז מחדש הלוואות מניבות הכנסה לנייר ערך הניתן לסחר.

כך זה עובד באופן בסיסי:

1. יצירת הלוואות: בנקים או מוסדות מלווים אחרים מעמידים הלוואות ללקוחות לצורך רכישת בתים, כלי רכב וכדומה.
2. איגום: עם הזמן, המוסד המלווה יצבור תיק של הלוואות רבות. לאחר מכן הוא יאגם יחד הלוואות אלה בעלות מאפיינים דומים (כגון הלוואות משכנתא בעלות איכות אשראי מסוימת).
3. מכירה לישות ייעודית (SPV): ההלוואות המאוגדות נמכרות לאחר מכן לישות משפטית נפרדת, לרוב ישות ייעודית (SPV), המממנת את רכישתן באמצעות הנפקת אג"ח. הדבר נעשה כדי לבודד את סיכון האשראי של הגוף המעמיד את ההלוואות.
4. הנפקת ניירות ערך מגובי נכסים: ה-SPV ממיר את מאגר ההלוואות לניירות ערך שניתן למכור בשוק ההון. אלה מובנים בדרך כלל בטרנשים שונים, שלכל אחד מהם רמות סיכון ותשואה שונות.
5. תפעול שוטף: החייבים משלמים תשלומים סדירים על הלוואותיהם. תשלומים אלה עוברים דרך ה-SPV ומגיעים למשקיעים שרכשו את ניירות הערך המגובים בנכסים.

היתרונות של איגוח לתאגידים ולארגונים כוללים:

1. העברת סיכון: איגוח מאפשר לבנקים להוציא הלוואות מהמאזנים שלהם, להפחית את הסיכון שהם נושאים בו ולהעניק הלוואות נוספות.
2. נזילות: איגוח הופך נכסים לא נזילים, כגון הלוואות, לניירות ערך סחירים, ומעניק לבנקים גישה למקורות מימון חדשים.
3. הקלה בהון: כאשר מושגת העברת סיכון משמעותית במסגרת כללי ההון, איגוח יכול להפחית את ההון שעל הבנק להחזיק.
4. גיוון: עבור משקיעים, ניירות ערך אלה מציעים הזדמנות להשקיע במאגר מגוון של נכסים שאליהם לא תהיה להם גישה אחרת, ועשויים להציע יחס סיכון/תשואה טוב.
5. שיעור התשואה: עבור משקיעים, ניירות ערך מגובי נכסים מניבים לרוב תשואות גבוהות יותר בהשוואה להשקעות אחרות בהכנסה קבועה.

עם זאת, קיימים גם חסרונות:

1. מורכבות: תהליך האיגוח עלול להיות מורכב ואטום, ולכן קשה למשקיעים להעריך את הסיכון הכרוך בו. זה היה גורם מרכזי במשבר הפיננסי של 2007–2009.
2. הסטת סיכון: אף שהמרה לניירות ערך (סקיוריטיזציה) יכולה להעביר סיכון מהמלווה המקורי, היא אינה מבטלת אותו. היא מעבירה אותו אל המשקיעים בניירות הערך.
3. תמריצים לא תואמים: במקרים מסוימים, יוזמי ההלוואות (originators) עלולים להתפתות להקל בסטנדרטים של האשראי בהלוואות שבכוונתם להמיר לניירות ערך (securitisation), שכן הם יודעים שלא יחזיקו בסיכון. הדבר עלול להביא לניירות ערך מסוכנים יותר, ולכן באיחוד האירופי (תקנת הסיקיוריטיזציה 2017/2402) ובארצות הברית (חוק Dodd-Frank) נדרשים היוזמים או הספונסרים, ככלל, לשמור לפחות 5% מסיכון האשראי.
4. סיכון מערכתי: בשל קשרי הגומלין במערכת הפיננסית, כשל של ניירות ערך אלה עלול לתרום לאי-יציבות פיננסית רחבה יותר, כפי שנראה במשבר הפיננסי של 2008.

איגוח יכול להיות כלי פיננסי רב-ערך, אך הוא מחייב פיקוח והסדרה קפדניים כדי לצמצם סיכונים פוטנציאליים.

אם ברצונכם לשוחח עמנו על צרכיכם הספציפיים בנוגע ליצירת מטבע, אנא פנו אל מנהלנו, מר איסוף בקו.