תרחישי שימוש למשרדים משפחתיים (Family Offices)

נאמנויות › שימושים עבור משרדים משפחתיים

כיצד אנשים בעלי הון עצום וכן משרדי משפחה (family offices) משתמשים בנאמנויות כצמתים מרכזיים במבנה רחב יותר של תכנון עושר.

בסדרה זו

• מבני נאמנות
• השוואה בין שיפוטי נאמנות
• עמידות לאורך דורות
• מקרי שימוש עבור משרדים משפחתיים
• נאמנויות חוץ-טריטוריאליות ואזרחות שנייה

מקרי שימוש עבור אנשים בעלי הון גבוה במיוחד ומשרדי משפחה

יחידים בעלי הון גבוה במיוחד (UHNW) ומשרדים משפחתיים משתמשים בנאמנויות כמרכיבי יסוד בניהול העושר ובתכנון הירושה שלהם. מקרי שימוש אלה ממחישים כיצד מבני הנאמנות ובחירות השיפוט שנדונו לעיל משתלבים כדי לתת מענה לצרכים המורכבים של משפחות אמידות:

מקרה 1: שימור עושר משפחתי רב-דורי (נאמנות שושלתית עם ממשל משפחתי)

פרופיל: משפחה בנתה הון גדול במשך שני דורות (האב המייסד בתעשייה, וכעת הילדים והנכדים מעורבים). הם מבקשים להבטיח שהעושר ישרת את הדורות הבאים, יימנע מדילול או מבזבוז, ויהיה מוגן ממיסי עיזבון ומסכסוכים משפחתיים.

פתרון באמצעות נאמנות: המשפחה מקימה נאמנות שושלתית מדלגת דורות (Generation-Skipping Dynasty Trust) בתחום שיפוט כגון דלאוור או דקוטה הדרומית. הנאמנות ממומנת בחלק משמעותי ממניות העסק המשפחתי ומתיק ההשקעות, תוך שימוש בפטורי המס הזמינים על מתנות ועל העברות מדלגות דורות (GST) כדי למזער את מסי ההעברה. הנאמנות בלתי הדירה, שיקול-דעתית, וכוללת הוראות הגנה מפני בזבוז (spendthrift) להגנה מפני נושיו של כל מוטב או מפני בני זוג מתגרשים. תנאיה קובעים כי הנאמנות עשויה להימשך את משך הזמן המרבי המותר (ואפשר שלעולם, שכן דקוטה הדרומית מתירה נאמנויות לצמיתות). נוצרת חברת נאמנות פרטית משפחתית שתשמש כנאמן – חברה זו מוחזקת בידי נאמנות למטרה מוגדרת (purpose trust) כדי שלא תהיה בשליטת מוטב יחיד, אך הדירקטוריון מורכב מבני משפחה ויועצים. כך שומרת המשפחה על השפעה בענייני השקעות וחלוקות (בני משפחה יכולים לכהן בוועדת חלוקות או בוועדת השקעות, תוך הקפדה על כללי הממשל של הנאמנות כדי שלא להקים בעיות מס שליליות). ממונה מגן הנאמנות (trust protector) (למשל עורך דין משפחתי מהימן או אישיות ותיקה ומכובדת) בעל סמכויות לתקן את תנאי הנאמנות או להחליף את הנאמן אם הנסיבות משתנות (למשל אם חוקי המס משתנים או אם חברת הנאמנות המשפחתית אינה מתפקדת כראוי). מכתב הרצונות של הנאמנות מבטא את ערכי המשפחה: למשל עידוד מיזמים יזמיים, מימון השכלה (ייתכן שהנאמנות תשלם שכר לימוד לכל צאצא), מתן רשת ביטחון (בריאות ותמיכה) ותרומה לקרן הפילנתרופית המשפחתית הקיימת באבני דרך מסוימות.

תוצאה: עם הזמן, נאמנות דינסטית זו משמשת עמוד השדרה הפיננסי של המשפחה. היא נמנעת ממס עיזבון בכל מעבר בין דורות, משום שהנכסים נותרים בנאמנות מחוץ לעיזבונות הפרטיים. אם ענף אחד במשפחה נוהג בבזבזנות או נתקל בתביעות, הנאמן רשאי לעכב חלוקות – הנכסים נותרים מוגנים וניתן להקצותם מחדש לאחרים או להעבירם בדילוג לדור הבא לפי הצורך. הנאמנות גם מונעת פיצול של ההון: במקום שכל ילד יקבל חלק ואז ילדיו יחלקו אותו שוב, הנאמנות מחזיקה את הנכסים במאגר אחד גדול, ומשיגה יתרונות לגודל בהשקעות ובניהול מקצועי. כל מוטב נהנה מהכנסות הנאמנות או מחלוקות הקרן, אך אינו יכול לצרוך את הקרן באופן חד-צדדי. משרד המשפחה מנהל את נכסי הנאמנות ביום-יום, בתיאום עם הנאמן. בהחזקת חלק משמעותי מהעושר במבנה זה, המשפחה מבטיחה שבלי קשר לעליות ולמורדות של הונם של בני המשפחה בנפרד, ליבת עושר נשמרת לצרכים משותפים (חינוך, מצבי חירום, הון זרע לעסקים חדשים של בני משפחה וכדומה) באופן מתמשך. מבנה זה משקף את מה שעשו משפחות בולטות רבות (למשל משפחת רוקפלר עם הנאמנות שלה, או משפחות אצולה ותיקות באירופה עם מבני נאמנות בדומה לירושה קשורה) כדי לשמור על שפע במשך מאות שנים. התוצאה היא קרן מורשת מתקיימת מעצמה, החסינה ממס עיזבון ובמידה רבה מפני פסקי דין, שכל דור מנהל ואינו מחזיק בה בבעלות מלאה, ובכך מושרשת תחושת אחריות ארוכת טווח.

מקרה 2: יזם בינלאומי עם הגנה על נכסים ותכנון מס (מבנה נאמנות כפולה)

פרופיל: יזם בעל הון עצמי גבוה במיוחד (UHNW) ממדינה X (בעלת יציבות פוליטית נמוכה וסיכון תביעות גבוה בענפו) מחזיק בנכסים ברחבי העולם – נדל"ן באירופה, תיק מניות בארצות הברית, אחזקת מיעוט בחברת סטארט-אפ בעמק הסיליקון ונכסים מקומיים מסוימים. הוא חושש מתביעות אפשריות (למשל, ייתכן שלחברתו קיים סיכון לאחריות מוצר) ומבקש גם למזער את מס העיזבון על ילדיו, שהם בעלי אזרחות כפולה של מדינה X ושל ארצות הברית.

פתרון באמצעות נאמנויות: הם מיישמים תכנית נאמנות דו-שכבתית: ראשית, הם מקימים נאמנות להגנה על נכסים בחו"ל באיי קוק (או בנווִיס). הם מעבירים לנאמנות זו באיי קוק חלק ניכר מהונם הנזיל – למשל תיק המניות וכן חלק מחברות האחזקה בנדל"ן. הנאמנות היא בלתי הפיכה, והמסדר הוא מוטב שיקולי (ואילו אחרים הם בן או בת זוגו וילדיו). מכיוון שמדובר בנאמנות שהמסדר הוא גם מוטב בה, הם בוחרים באיי קוק בשל ההגנה יוצאת הדופן שהם מעניקים מפני נושים: אם תוגש תביעה כלשהי, כמתואר, נושים למעשה אינם יכולים לחדור לנאמנות זו, בשל אי-ההכרה בפסקי דין זרים ובשל תקופת ההתיישנות הקצרה. במקביל, הם מקימים בארצות הברית נאמנות GRAT (Grantor Retained Annuity Trust) ומעבירים אליה את מניות הסטארט-אפ שלהם. ה-GRAT (לתקופה קצרה של שנתיים) תעביר כל עלייה בערך הסטארט-אפ לנאמנות לטובת ילדיהם בעלות מס מתנות מזערית. יתרת ה-GRAT, עם תום תקופתה, מיועדת לזרום לנאמנות שושלתית (dynasty trust) בארצות הברית (למשל בדלאוור) לטובת הילדים ודורות הצאצאים הבאים. נאמנות שושלתית זו בנויה כנאמנות שאינה נאמנות של מעניק לצורכי מס בארצות הברית, כך שלאחר מימונה היא יכולה להשקיע ולצבור תשואה מחוץ לעיזבון החייב במס של היזם, והיא גם פטורה ממס דילוג דורות (GST), שכן הוקצה לה פטור GST. תכניתו של היזם מכסה אפוא כמה היבטים: הנאמנות באיי קוק מחזיקה בנכסים מחוץ להישג ידם של איומים פוליטיים ממדינה X ושל נושים כאחד – אם היזם או חברתו יתבעו, נכסים אלה יישארו מוגנים. בנאמנות באיי קוק ניתן גם לכלול סעיף מעבר (flight clause) להעברתה לשווייץ או למקום אחר במידת הצורך, אך סביר שלא יהיה בכך צורך נוכח עוצמת הדין באיי קוק. בזירה המקומית, מהלך ה-GRAT מעביר נכסים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה לכלי פטור ממס לטובת יורשיהם, ובכך מפחית את מס העיזבון העתידי בארצות הברית (שעשוי לחול משום שהילדים הם אמריקאים לצורכי מס (U.S. persons)). השילוב מבטיח שבעת הפטירה עיקר הנכסים יהיה מוחזק בנאמנות שושלתית (ללא מס עיזבון, שכן מדובר בהעברה שהושלמה באמצעות ה-GRAT) או בנאמנות באיי קוק (שהוקמה קודם לכן; אם המסדר שמר לעצמו הטבות מסוימות, ייתכן שתיכלל בעיזבון בהתאם לדיני המס, אך קיימות טכניקות תכנון למניעת כך, כגון הפיכתה למתנה שהושלמה ושימוש בחלק מהפטור האמריקאי של המסדר אם הוא נישום אמריקאי, ואילו אם אינו נישום אמריקאי, מס העיזבון האמריקאי אינו רלוונטי בכל מקרה לנכסים שאינם אמריקאים). משרד המשפחה (או צוות היועצים) מתאם בין הנאמנויות הללו – למשל, הנאמנות באיי קוק עשויה להיות בעצמה מוטבת או מוטבת שיורית של הנאמנויות האמריקאיות או להפך, בהתאם לאופטימיזציית המס (נדרשת עבודה משפטית קפדנית כדי למנוע השלכות מס בלתי מכוונות). זהו מבנה מורכב, אך אנשים בעלי הון גבוה במיוחד מחזיקים לעתים קרובות בנאמנויות מרובות, שכל אחת מהן משרתת תכלית ספציפית: נאמנות בחו"ל להגנה על נכסים ולסודיות, נאמנות מקומית ליתרונות מס מסוימים אם קיימים קשרים לארצות הברית, וכן הלאה. התוצאה: היזם ממשיך ליהנות מהנכסים באמצעות שיקול דעתה של הנאמנות באיי קוק (הוא עשוי לקבל חלוקות לצרכיו האישיים, וניתן לבצען על ידי הנאמן באיי קוק מבלי לפגוע בהגנה, כל עוד הן נתונות לשיקול דעת), ועתיד ילדיו מובטח בנאמנות ארוכת טווח ולא בירושה ישירה העלולה להיות חייבת במס. אם תוגש תביעה עצומה, ייתכן שהיזם עצמו יפשוט את הרגל, אך לנאמנויות לא ייגעו – כלומר עושר המשפחה יישרד, כדי שתוכל לשקם את עצמה או לפחות כדי להבטיח את פרנסת הילדים.

מקרה 3: מורשת פילנתרופית והכנסה לגמלאי (נאמנות צדקה עם יתרה)

פרופיל: אדם בן 70 בעל הון רב, המחזיק בתיק מניות גדול שהתייקר במידה ניכרת (נניח מניות בעלות בסיס מס נמוך מהקמת חברה). הוא מבקש לגוון ולקבל הכנסה שוטפת לצורך הפרישה, ובה בעת מתכנן להוריש מורשת משמעותית לצדקה (ואולי להעניק מענק יסוד לקרן המשפחתית שלו). הוא גם מודאג ממס רווחי הון אם ימכור את המניות, וממס עיזבון על יתרת השווי אם יחזיק בהן עד מותו.

פתרון באמצעות נאמנות: הם מקימים נאמנות המשלמת לנהנים אחוז קבוע משוויה ומעבירה את היתרה לצדקה (Charitable Remainder Unitrust — CRUT). זוהי נאמנות בלתי הדירה שבה הם (ואולי גם בן או בת זוגם) הנהנים מההכנסה לכל ימי חייהם, וארגון צדקה אחד או יותר הם הנהנים מהיתרה. הם מעבירים לנאמנות, למשל, מניות שעלו בערכן, בשווי כולל של 50 מיליון דולר. מאחר שנאמנות מסוג CRT פטורה ממס, היא יכולה למכור את המניות בלי לשלם מס רווחי הון. מלוא הסכום, 50 מיליון דולר, מושקע כעת מחדש בתיק השקעות מאוזן. תנאי נאמנות ה־CRUT קובעים כי היא תשלם להם מדי שנה 5% משוויה למשך שארית חייהם (כ־2.5 מיליון דולר בתחילה, ובהמשך סכום המשתנה בהתאם לשווי הנאמנות). כך נוצר עבורם תזרים הכנסה המאפשר רמת חיים נוחה (ולמעשה הופך נכס לא נזיל למעין פנסיה פרטית). חשוב לציין כי בשנת העברת הנכסים לנאמנות הם זכאים לניכוי משמעותי מההכנסה החייבת במס בגין תרומה, בגובה הערך הנוכחי של היתרה הצפויה לעבור לצדקה (בהתאם לגילם ולשיעור התשלום, הניכוי עשוי להסתכם במיליוני דולרים רבים). ניכוי זה עשוי להפחית את הכנסתם החייבת במס ממקורות אחרים לאורך כמה שנים. הנכסים בנאמנות ה־CRUT גם אינם נכללים בעיזבונם לצורכי מס עיזבון (וכל סכום שיועבר לצדקה בסיום הנאמנות לא יהיה חייב במס עיזבון, מכוח הניכוי בגין תרומה לצדקה). נאמנות ה־CRUT עשויה להימשך כל ימי חייהם של היחיד ושל בן או בת זוגו, ולאחר מכן תועבר היתרה לקרן המשפחתית או לארגוני הצדקה שנקבעו. יתרה זו עשויה אף לעלות על הסכום המקורי של 50 מיליון דולר, אם ההשקעות הניבו תשואות טובות ובכל שנה שולמו רק 5% משווי הנאמנות. במהלך תקופה זו, נכסי הנאמנות מוגנים גם מפני נושים: מאחר שהנאמנות בלתי הדירה ולנהנים יש זכות רק לתשלומים השנתיים המחושבים כאחוז משוויה, נושיהם, אם ישנם, אינם יכולים בדרך כלל להיפרע מקרן הנאמנות. גם אם תוגש תביעה נגד היחיד, לכל היותר עשוי התובע לנסות לעקל את תשלומי ההכנסה. היחיד עשוי להתמודד עם אפשרות זו באמצעות תכנון מוקדם, אולי אף באמצעות תרומת חלק מההכנסה, או באמצעות הוראה המגבילה העברה ועיקול של זכויותיו של נהנה חלופי, כגון ילד, אם נקבעה לו זכות בנאמנות. דוגמה זו לשימוש בנאמנות מסוג CRT ממחישה כיצד נאמנויות יכולות, במובן מסוים, לשרת כמה דורות: הנאמנות דואגת לביטחונו הכלכלי של הדור הנוכחי באמצעות הכנסה ליוצר הנאמנות, ומאפשרת להותיר מורשת חברתית באמצעות פעילות צדקה. משפחות בעלות הון גבוה במיוחד מרכזות פעילות זו לעיתים קרובות באמצעות קרן משפחתית: יתרת ה־CRT יכולה לשמש להקניית הון לקרן, שהדור הבא ינהל לצורכי פילנתרופיה, וכך בני הדור הבא יישארו מעורבים בעשייה משותפת. נאמנות ה־CRT שומרת על יציבות לאורך חיי יוצר הנאמנות — היא אינה מושפעת מעליות ומירידות בשווקים הודות לפיזור ההשקעות ולהיעדר השחיקה בתשואה הנובעת ממיסוי. אם תחום השיפוט שבו היא פועלת יציב, היא מניבה הכנסה באופן אמין ללא תלות באירועים חיצוניים. הנאמנות עשויה להיות כפופה לדין האמריקאי, שכן היא מוקמת לעיתים קרובות משיקולי מס בארצות הברית, או לדין של מדינה אחרת; עם זאת, נאמנויות כאלה מוקמות בדרך כלל במדינת מושבו של יוצר הנאמנות כדי ליהנות מהטבות המס.

מקרה 4: תכנון משולב למשרד משפחתי

פרופיל: משרד משפחתי יחיד מנהל מיליארד דולר עבור משפחה בעלת הון גבוה במיוחד, שבני משפחתה מתגוררים במדינות שונות (למשל, חלקם בארצות הברית, חלקם באירופה, וההון המקורי נובע מעסק אסייתי). הם זקוקים למבנה שיפשט את הניהול, יכבד את מסגרות המס והמשפט של כל מדינה, ויגן על העושר המאוחד של המשפחה.

פתרון נאמנות: משרד המשפחה, בליווי ייעוץ, מקים "נאמנות אב" בשיפוט ניטרלי (אולי איי קיימן או ג'רזי) כדי להחזיק את עיקר הנכסים הניתנים להשקעה של המשפחה. נאמנות אב זו היא נאמנות שיקולית הכוללת תת-נאמנויות או תת-חשבונות עבור ענפי משפחה שונים, לפי הצורך. עבור הענף האמריקאי של המשפחה, שכפוף לכללי מס שונים, המבנה עשוי לכלול נאמנות שאינה נאמנות מגדיר (Non-Grantor Trust) שהקים הפטריארך/הסב שאינו אמריקאי לטובת ילדיו האמריקאים – נאמנות זו היא זרה מנקודת מבט אמריקאית, ועשויה למנוע חלק ממסי ארה"ב על הכנסות חוץ, ויכולה להיות נאמנות בין-דורית. במקביל, הענפים האירופיים עשויים להשתמש בחברות בנות לצורך הטבות מכוח אמנות מס, כשכולן בבעלות הנאמנות, כדי להימנע מייחוס הכנסה ישירות אליהם. משרד המשפחה משמש יועץ השקעות לנאמן. באמצעות נאמנות-על אחת, יכולה המשפחה להחזיק מאגר השקעות אחד (ולהשיג יתרון לגודל בהשקעות כגון הון פרטי, פרויקטי נדל"ן וכדומה), בעוד שהדין החל על הנאמנות ותנאיה מגנים באופן אחיד על כל המוטבים. אם מדינתו של אחד מענפי המשפחה תנהיג בקרת מטבע או מס עושר, הנאמן רשאי להשהות הפצות לאותו ענף (כדי למנוע מיסוי או חסימה של הנכסים) ובמקום זאת להקצות הטבות באמצעות הוצאות הנעשות עבורו מחוץ למדינה (כגון תשלום עבור לימודיו או נסיעותיו הבינלאומיות). הנאמנות עשויה גם להסתייע במכתבי רצון כדי להתאים את אופן הטיפול בכל ענף (תוך הכרה, למשל, בכך שהענף האמריקאי אמור לקבל רק הכנסה פטורת מס מאג"ח עירוניות כדי להימנע ממס הכנסה אמריקאי, בעוד שהענף האירופי עשוי להעדיף הפצות של רווחי הון שעבורו עשויים להיות פטורים ממס). הנאמנות מנוהלת בשיפוט יציב בעל תשתית משפטית חזקה; כל סכסוך משפחתי פנימי ניתן להכרעה בבית המשפט של אותו שיפוט, אשר סביר שיקיים בתוקף רב את כוונת המגדיר (וימנע מבתי משפט של מדינה אחת לנסות לבטל את הנאמנות בשל זכויות ירושה כפויות או תביעות בני זוג, הודות להגנות חומת האש). מבנה זה מדגים כיצד משרד משפחה יכול לשלב תכנון נאמנויות כדי ליצור הרמוניה בתכנון הגלובלי. הנאמנות משמשת למעשה ישות אחזקה של "בנק המשפחה" או חברת ההשקעות של המשפחה, כאשר משרד המשפחה מנהל את הפעילות השוטפת והנאמנות מספקת את המעטפת המשפטית המעניקה הגנה מפני חבות, המשכיות ויעילות מס במספר שיפוטים.

בכל המקרים הללו, תכנון משפטי ופיננסי מדויק הוא המפתח – ולכן משפחות בעלות הון עתק נעזרות בעורכי דין וברואי חשבון מהשורה הראשונה לניסוח שטרי נאמנות ומכתבי משאלות התואמים את מטרותיהן. יש לנהל את הנאמנויות בקפידה כדי שלא לפגוע בשוגג בהגנות שהן מעניקות (למשל, על הנאמנים להקפיד על הדרישות הפורמליות כדי להבטיח שהנאמנות תיחשב עצמאית ונפרדת משליטתו של יוצר הנאמנות – אי־עמידה בדרישות אלה עלולה להביא את בתי המשפט לקבוע שמדובר בנאמנות למראית עין). חשוב גם להקנות לבני המשפחה ידע והבנה בנושא: על הדורות הצעירים להבין את ההיגיון שבבסיס הנאמנויות הללו (אין הכוונה למנוע מהם גישה לנכסים, אלא להעניק להם גישה מוסדרת לטובתם ולמען המשכיות המשפחה לאורך הדורות). במשפחות רבות פועלות מועצות משפחתיות או מתקיימים מפגשים שנתיים שבהם דנים בביצועי הנאמנות ובתועלות שהיא מספקת, וכך מתחזק האמון במבנה הנאמנות עצמו. לאורך זמן, הדבר מטפח תרבות שבה המשפחה רואה בנאמנות לא מכשול, אלא פוליסת ביטוח משותפת וכלי להעברת המורשת המשפחתית לדורות הבאים.

ניתן להבין מדוע יחידים בעלי הון עתק רואים לעיתים קרובות בנאמנויות כלי הכרחי: הנאמנויות מתייחסות ל-"5 ה-D" – מוות (Death), גירושין (Divorce), חוב (Debt), נכות (Disability) ושושלת (Dynasty). הן מאפשרות מעבר הון חלק במועד המוות (ללא תוהו ובוהו של הליכי צוואה, אלא המשך ניהול); הן מגינות בגירושין (נכסים בנאמנות אינם נכללים בדרך כלל ברכוש הזוגי); הן מגינות מפני חובות (נושים אינם יכולים לתפוס את מה שהחייב אינו הבעלים שלו); הן מבטיחות ניהול במקרה של נכות או חוסר כשירות של אחד מבעלי העניין (הנאמנות נמשכת ללא תלות במצב בריאותם של הנהנה או של המקים); והן מאפשרות לשושלת להמשיך ולשגשג. כל אחד ממקרי השימוש לעיל נוגע באחד או יותר מהמרכיבים הללו.

לבסוף, ראוי לציין כיצד נאמנויות יכולות לפעול בשילוב עם גופים אחרים: למשל, נאמנויות וביטוח חיים – נאמנות בלתי הפיכה לביטוח חיים (ILIT) יכולה להחזיק בביטוח חיים על חייו של ראש המשפחה, ולספק נזילות לתשלום מסי עיזבון או לאיזון בין הירושות, וכל זאת מחוץ לעיזבון. או נאמנויות ושותפויות – משפחות מעבירות לא פעם נכסים לשותפות מוגבלת או ל-LLC, ואז הנאמנות מחזיקה בזכויות השליטה, מה שמאפשר ניהול קל יותר של נכסים מגוונים תחת מטרייה אחת (השותפות), בעוד הנאמנות מבטיחה המשכיות אם אחד השותפים נפטר וכדומה. לדוגמה, שותפות מוגבלת משפחתית (FLP) עשויה להחזיק בנדל"ן, ונאמנויות נפרדות לילדים מחזיקות בזכויות ב-FLP, כך שאם ילד נפטר, זכותו ב-FLP כבר נמצאת בנאמנות וממשיכה לילדיו שלו.

אנשים בעלי הון עתק (UHNW) ומשרדים משפחתיים משתמשים בנאמנויות לא כגורם בודד אלא כצמתים מרכזיים ברשת של כלי תכנון עושר, ובכך משיגים רמה גבוהה של שליטה, הגנה, מיטוב מס ושימור מורשת, שלא ניתן היה להשיג אילו הוחזקו הנכסים באופן אישי. מבני הנאמנות שנדונו לאורך דוח זה מהווים את השלד המשפטי של אסטרטגיות מתוחכמות אלה, ומממשים את ההבטחה ל"אריכות ימים פיננסית וביטחון לדורות הבאים, יהי מה".