מבני נאמנות

נאמנויות › מבני נאמנות

מכלול מבני הנאמנות לשימור עושר: השוואה בין נאמנויות הניתנות לביטול, נאמנויות בלתי הפיכות, נאמנות עם קצבה שמורה ליוצר הנאמנות, נאמנויות להגנה מפני פזרנות, נאמנויות צדקה עם זכות שארית ונאמנויות שושלת.

בסדרה זו

• מבני נאמנות
• השוואה בין שיפוטי נאמנות
• עמידות לאורך דורות
• מקרי שימוש עבור משרדים משפחתיים
• נאמנויות חוץ-טריטוריאליות ואזרחות שנייה

מגוון מלא של מבני נאמנות לשימור עושר

מבוא

נאמנויות הן כלי יסוד בתכנון עיזבון ובהגנה על נכסים עבור משפחות בעלות הון גבוה. נאמנות היא הסדר משפטי שבו מייסד הנאמנות (settlor, או grantor) מעביר נכסים לנאמן כדי שיחזיק וינהל אותם לטובת מוטבים שנקבעו. שלא כמו תאגיד או קרן, נאמנות אינה ישות משפטית נפרדת אלא יחסי אמונאות המוסדרים בשטר נאמנות. נאמנויות מאפשרות ניהול הון בהתאם להוראות מפורטות לאורך דורות, לעיתים תוך עקיפת הליך צו קיום צוואה, ואם הן מובנות כראוי, אף צמצום מסים והגנה על נכסים מפני נושים. דוח זה סוקר מגוון רחב של מבני נאמנות – לרבות נאמנויות הניתנות לביטול, נאמנויות בלתי ניתנות לביטול, נאמנויות עם זכות לקצבה שנתית שמורה למייסד (GRATs), נאמנויות להגנה מפני נושי המוטב (spendthrift), נאמנויות צדקה עם שארית (CRTs) ונאמנויות דילוג דורות (נאמנויות שושלת) – ומסביר את העיצוב המשפטי של כל סוג, מאפייני הגנת הנכסים שלו, התועלת שלו בתכנון עיזבון והשלכותיו המיסוייות. לאחר מכן אנו מנתחים באופן משווה את השיפוטים השונים וממליצים על שיפוטי הנאמנות האופטימליים באזורים שונים (ארצות הברית, אירופה, אסיה, דרום אמריקה ואפריקה) על בסיס קריטריונים כגון אופטימיזציית מס, חוקי פרטיות, יציבות, אכיפות לאורך דורות, הכרה בינלאומית (אמנת האג) ויכולת הגירת נאמנות. אנו דנים גם בעמידותן וביטחונן הרב-דורי של נאמנויות אלה מול תהפוכות פוליטיות, הליכים משפטיים או שינויי שיפוט, ומציגים מקרי שימוש עבור אנשים בעלי הון גבוה במיוחד (UHNW) ומשרדים משפחתיים.

מבני נאמנות עיקריים ומאפייניהם

ניתן לבנות נאמנויות בדרכים שונות כדי לממש יעדים ספציפיים. להלן פירוט סוגי הנאמנויות העיקריים, שלכל אחד מהם מאפיינים משפטיים ושימושים ייחודיים:

נאמנויות הניתנות לביטול (נאמנויות בין חיים)

נאמנות ניתנת לביטול היא נאמנות שהמקים רשאי לשנותה או לבטלה כרצונו במהלך חייו. המקים משמש לעיתים קרובות כנאמן ראשוני וכמוטב, ושומר על שליטה מלאה בנכסים. מבנה משפטי: מאחר שהמקים שומר על השליטה ויכול לתקן את התנאים, נאמנות ניתנת לביטול היא במהותה אלטר אגו של המקים במהלך חייו. היא הופכת אוטומטית לבלתי ניתנת לביטול עם מותו או חוסר כשירותו של המקים (עת נאמן ממשיך נכנס לתפקידו). הגנה על נכסים: נאמנויות ניתנות לביטול אינן מספקות הגנה על נכסים מפני נושיו של המקים. מאחר שהמקים יכול לבטל את הנאמנות, בתי המשפט רואים בנכסים את נכסיו של המקים עצמו – נושים יכולים לפנות לנכסי הנאמנות לצורך מימוש פסקי דין נגד המקים. תועלת בתכנון עיזבון: היתרונות העיקריים הם הימנעות מהליכי צוואה וירושה (probate) ורציפות ניהול הנכסים. נכסים בנאמנות ניתנת לביטול שהועברו אליה עוברים ישירות למוטבים ללא הליך בבית משפט, דבר החוסך זמן ושומר על פרטיות בחלוקה. נאמנויות ניתנות לביטול משמשות בדרך כלל לניהול ענייניו של אדם במקרה של חוסר כשירות ולהימנעות מרישומים פומביים של הליכי צוואה, אך הן אינן מוציאות נכסים מהעיזבון החייב במס (הנכסים נותרים כפופים במלואם למס עיזבון במות המקים). עם זאת, ניתן לכלול בהן הוראות לפריסת ירושות או לניהול נכסים עבור קטינים, ובכך להשיג מידה של שליטה בחלוקות מעבר לחייו של המקים. השלכות מס: במהלך חיי המקים, נאמנות ניתנת לביטול היא "נאמנות מקים" (grantor trust) לצורכי מס – כל ההכנסה מתחייבת במס אצל המקים, והנאמנות עצמה אינה מגישה דוח נפרד. אין יתרונות מס מיידיים מאחר שהמקים לא ויתר על הבעלות. במות המקים, נכסי נאמנות ניתנת לביטול נכללים בעיזבונו ברוטו לצורכי מס עיזבון (מאחר שהמקים שמר על הסמכות לבטל). לסיכום, נאמנויות ניתנות לביטול מוערכות בשל הנוחות המנהלית והפרטיות, אך אינן מספקות הפחתת מס או הגנה מפני נושים במהלך חיי המקים.

נאמנויות בלתי הפיכות

נאמנות בלתי הדירה היא נאמנות אשר לאחר הקמתה, ככלל, לא ניתן לשנותה או לבטלה ללא אישור בית משפט או הסכמת המוטבים. יוצר הנאמנות מוותר על השליטה בנכסים ועל הבעלות בהם לטובת הנאמנות. מבנה משפטי: התנאים "חקוקים בסלע" עם החתימה – כל שינוי מחייב, בדרך כלל, את הסכמת כל המוטבים ו/או צו של בית משפט. לעיתים קרובות יוצר הנאמנות אינו הנאמן (ובמקרים מסוימים מומלץ שלא יהיה, כדי להבטיח את אפקטיביות הנאמנות). בוויתור על השליטה משיג יוצר הנאמנות תוצאות משפטיות ופיננסיות ייחודיות. הגנה על נכסים: נאמנויות בלתי הדירות הן כלי רב עוצמה להגנה על נכסים. לאחר העברת הנכסים, יוצר הנאמנות אינו בעליהם עוד, ולפיכך נושיו של יוצר הנאמנות אינם יכולים, ככלל, להגיע אליהם (בהיעדר העברה במרמה). הדבר הופך נאמנויות בלתי הדירות לשימושיות עבור אנשים במקצועות בעלי חשיפה גבוהה לאחריות (רופאים, עורכי דין וכדומה) המבקשים להגן על הונם האישי מפני תביעות. בנוסף, אם הנאמנות כוללת סעיף הגנה מפני נושים (ראו נאמנויות הגנה להלן), הוא מגן על הנכסים גם מפני נושיהם של המוטבים. תועלת בתכנון עיזבון: התועלת העיקרית בתחום העיזבון היא שנכסים בנאמנות בלתי הדירה מוצאים מהעיזבון החייב במס של יוצר הנאמנות, וכך נמנע מס עיזבון על נכסים אלה במועד הפטירה. לפיכך נעשה שימוש נפוץ בנאמנויות בלתי הדירות להעברת עושר ליורשים תוך צמצום מסי עיזבון או מתנה – לאחר ההעברה, עליית הערך העתידית של הנכסים אינה חייבת במס במסגרת עיזבונו של יוצר הנאמנות. ניתן גם לבנות נאמנויות בלתי הדירות כך שישרתו מספר דורות (למשל נאמנויות שושלת) ויקבעו תנאים או ניהול החורגים מתקופת חייו של יוצר הנאמנות. המחיר הוא אובדן הגמישות – על יוצר הנאמנות להשלים עם ויתור קבוע על הבעלות והשליטה. השלכות מס: אם נאמנות בלתי הדירה בנויה כנאמנות יוצר (grantor trust) לצורכי מס הכנסה (במכוון או בשל סמכויות מסוימות שנשמרו), יוצר הנאמנות ממשיך לשלם מס הכנסה על הכנסות הנאמנות, אף שההכנסה נשארת בנאמנות לטובת המוטבים. הדבר עשוי להיות יתרון: תשלום המס בידי יוצר הנאמנות הוא למעשה מתנה פטורה ממס לנאמנות, המקטינה עוד את עיזבונו של יוצר הנאמנות מבלי לנצל פטור. אם מדובר בנאמנות שאינה נאמנות יוצר, הנאמנות היא נישום נפרד: היא משלמת מס על הכנסה שנותרה בה, בדרך כלל לפי מדרגות מס דחוסות לנאמנויות, והמוטבים משלמים מס על כל הכנסה שחולקה להם. מבחינת מס העברה, מתנות לנאמנות בלתי הדירה עשויות לנצל את פטור המתנה לכל החיים, או לחייב במס מתנה אם הן חורגות מהפטור; ואולם משעה שהנכסים (והצמיחה העתידית שלהם) בנאמנות, הם נחסכים ממסי מתנה ועיזבון עתידיים. לסיכום, נאמנויות בלתי הדירות מקריבות גמישות לטובת יעילות מס והגנה על נכסים, ולפיכך הן מתאימות במיוחד לשימור עושר לטווח ארוך ולהגנה מפני תביעות.

נאמנות שבה נשמרת ליוצר הנאמנות הזכות לקצבה (GRAT)

GRAT היא נאמנות בלתי הדירה ייעודית המשמשת להעברת עושר בעלות מינימלית של מס מתנות. ב-GRAT מעביר המקים (הגרנטור) נכסים לנאמנות ושומר לעצמו את הזכות לקבל מן הנאמנות קצבה – תשלום שנתי קבוע – לתקופה של שנים מוגדרת. בתום תקופה זו, הנכסים הנותרים (יתרת הנאמנות) עוברים למוטבים (לרוב ילדי הגרנטור או נאמנות לטובתם). מבנה משפטי: ה-GRAT היא נאמנות בלתי הדירה עם חלוקת זכויות זמנית – חלק לגרנטור (זרם הקצבה) וחלק למוטבי היתרה. רשות המס האמריקאית (IRS) קובעת שיעור תשואה משוער (ריבית לפי §7520) לצורך שערוך הקצבה. הגרנטור מתכנן בדרך כלל את שווי הקצבה כך שיהיה קרוב לשווי הנכסים שהועברו, וכך נוצרת "מתנה חייבת במס" קטנה מאוד בגין היתרה. אם הנכסים בנאמנות מניבים תשואה גבוהה מהשיעור המשוער של ה-IRS, עודף הצמיחה עובר למוטבים פטור ממס בתום התקופה. אם הנכסים מניבים תשואה נמוכה יותר, או אם הגרנטור נפטר במהלך תקופת ה-GRAT, התועלת המסית המיועדת אובדת – הנכסים חוזרים לעיזבון או למוטבים עם חיסכון מס זעום. הגנה על נכסים: הגנה על נכסים אינה המטרה העיקרית של GRAT, אולם מאחר שהנאמנות בלתי הדירה, הנכסים מוגנים בדרך כלל מפני נושי הגרנטור בתקופת ה-GRAT (ייתכן שנושים יוכלו להגיע אל זכות הקצבה ששמר הגרנטור, אך החלק המיועד למוטבי היתרה אינו בהישג ידו). עם זאת, בהשוואה לנאמנויות אחרות להגנה על נכסים, מטרתה העיקרית של GRAT היא צמצום מס ולא הגנה מפני תביעות. תועלת בתכנון עיזבון: GRAT הם כלים להפחתת מס עיזבון. הם שימושיים במיוחד לנכסים המתייקרים במהירות (לדוגמה, מניות בחברה צומחת או נכסים אחרים הצפויים לצמוח מעבר לשיעור הסף של ה-IRS). באמצעות "הקפאת" רוב שווי הנכס בתשלומי הקצבה לגרנטור, הייסוף העתידי עובר ליורשים כמעט ללא מס מתנות. אנשים אמידים משתמשים ב-GRAT קצרי טווח מתגלגלים או עוקבים כדי להוציא ייסוף מעיזבונם באופן שוטף. GRAT מוצלחת יכולה להעביר עושר ניכר פטור ממס עיזבון ומס מתנות. הסתייגות אחת: אם הגרנטור נפטר במהלך התקופה, הנכסים הנותרים נכללים בחזרה בעיזבון (ולכן לרוב נקבעת תקופת GRAT שהגרנטור צופה לשרוד). השלכות מס: GRAT מוקמים כנאמנויות גרנטור לצורכי מס הכנסה – הגרנטור חייב במס על כל ההכנסה שנוצרת בנאמנות בתקופת הקצבה. הדבר מועיל משום שתשלום המס מקטין עוד את עיזבון הגרנטור ללא מס מתנות נוסף, ומותיר יותר נכסים בנאמנות עבור המוטבים. תשלומי הקצבה לגרנטור אינם חייבים במס הכנסה (הם נחשבים להחזר חלקי של הזכות ששמר לעצמו). כאשר היא בנויה כראוי, GRAT אינה מנצלת את פטור המתנות/העיזבון לכל החיים מעבר לסכום מינימלי, ולכן היא כלי יעיל להעברת עושר. לסיכום, המבנה המשפטי של GRAT משתמש בקצבה שנשמרה כדי להעביר את צמיחת הנכסים: אם היא מצליחה, המוטבים מקבלים נכסים ניכרים עם חבות מס מתנות מועטה או ללא חבות כלל.

נאמנויות להגנה מפני בזבזנים (Spendthrift Trusts)

נאמנות בזבזנים (spendthrift trust) אינה צורה משפטית נפרדת של נאמנות, אלא כל נאמנות הכוללת סעיף בזבזנים – הוראה המגבילה את יכולתו של מוטב להעביר או לשעבד את זכותו בנאמנות ומונעת מנושים להגיע לנכסי הנאמנות לפני חלוקתם. בשימוש מקובל, "נאמנות בזבזנים" מתייחסת לרוב לנאמנות בלתי הדירה שנועדה להגן על מוטב שעלול להיות חסר זהירות פיננסית או חשוף לנושים. מבנה משפטי: בנאמנות ממונה נאמן בעל שיקול דעת מלא לחלק כספים לצורכי המוטב (המוטב אינו יכול לדרוש חלוקות כרצונו). סעיף הבזבזנים מונע מבחינה משפטית מהמוטב למכור או להסב את חלוקותיו העתידיות מהנאמנות, ומונע באותה מידה מנושים לעקל את נכסי הנאמנות או את זכות המוטב לפני שהנאמן משלם אותה בפועל. משמעות הדבר היא שנושי המוטב אינם יכולים לאלץ את הנאמנות לשלם להם – עליהם להמתין עד שהנאמן יחליט לחלק למוטב, ואז הכספים שחולקו עשויים להיות בהישג ידם. הגנה על נכסים: הוראת הבזבזנים מספקת הגנה חזקה על נכסי הנאמנות מפני נושי המוטב. לדוגמה, אם מוטב צובר חובות או מתמודד עם תביעה משפטית, נכסי הנאמנות נותרים מוגנים – נושים אינם יכולים לחייב את הנאמן לפרוע את החובות מנכסי הנאמנות. כמו כן, מאחר שהמוטב אינו יכול לדרוש סכום חד-פעמי (הכספים משוחררים בהדרגה לפי שיקול דעת הנאמן), המוטב מוגן מפני בזבוז מהיר של העושר. לפיכך נאמנויות בזבזנים מתאימות להגנה על יורשים שעלולים להיות בזבזנים, על קטינים או על בעלי התמכרויות או קשיים אחרים. הנאמנות יכולה לחלק כספים בסכומים מבוקרים (למשל קצבאות חודשיות, תשלום חשבונות ישירות וכד'), ובכך לשמר את העיזבון לאורך זמן. יצוין כי רוב נאמנויות הגנת הנכסים (לרבות נאמנויות שבהן המשייר הוא גם מוטב) כוללות סעיפי בזבזנים כדי למנוע גישה הן לנושי המשייר והן לנושי המוטב. תועלת בתכנון עיזבון: נאמנויות בזבזנים מבטיחות שימור ארוך טווח של נכסים עבור מוטבים. הן משמשות לעיתים קרובות הורים או סבים וסבתות החוששים שיורש יבזבז ירושה או ייפול טרף למנצלים פיננסיים. על ידי הנחת ירושות בנאמנות עם נאמנים בלתי תלויים והגבלות בזבזנים, המשייר יכול לספק את צורכי המוטב תוך הגנה על הנכסים מפני ניהול כושל או תביעות חיצוניות. זהו מאפיין נפוץ של נאמנויות שושלת, שבהן הנכסים צריכים להספיק לדורות. נאמנות בזבזנים יכולה להיות הדירה או בלתי הדירה, אך היא יעילה ביותר כשהיא בלתי הדירה (כך שלא המשייר ולא המוטב יוכלו לפגוע בהגנות). השלכות מס: אין יחס מס ייחודי לנאמנות בזבזנים מעבר לשאלה אם היא בנויה כנאמנות משייר או כנאמנות שאינה של משייר. בדרך כלל נאמנויות אלה הן בלתי הדירות ולעיתים קרובות חייבות במס כישויות נפרדות (או כנאמנויות משייר אם המשייר שימר סמכויות מסוימות). הנקודה המרכזית היא שהוראות הבזבזנים אינן משפיעות על אופן המיסוי של הנאמנות; הן משפיעות רק על השליטה בכספי הנאמנות ועל הנגישות אליהם. לסיכום, נאמנות בזבזנים היא מאפיין רב עוצמה להגנה על נכסים ולניהול נבון, המבטיח שירושת המוטב מוגנת הן מפני פזיזותו של המוטב עצמו והן מפני נושיו.

נאמנויות שארית צדקה (CRTs)

נאמנות שארית צדקה (Charitable Remainder Trust) היא נאמנות בלתי הדירה ו"בעלת אינטרס מפוצל", המעניקה זרם הכנסה לנהנה אחד או יותר שאינם גופים צדקתיים, למשך תקופה (או לכל חייהם), כאשר זכות השארית עוברת לארגון צדקה אחד או יותר. זוהי צורה של מתן מתוכנן, המאזנת בין תועלת פיננסית אישית לבין פילנתרופיה. מבנה משפטי: הנאמנות מוקמת באופן שבו התורם (המנדיב) או אדם אחד או יותר שנקבעו בשמם מקבלים תשלום תקופתי (סכום שנתי קבוע – CRAT, או אחוז קבוע משווי נכסי הנאמנות המוערכים מחדש מדי שנה – CRUT). הכנסה זו יכולה להימשך כל חיי הנהנה או לתקופה של עד 20 שנה. בתום התקופה או עם פטירת הנהנה מההכנסה, נכסי הנאמנות הנותרים עוברים לארגון הצדקה שהוגדר. על הנאמנות לקבוע באופן בלתי הדיר את הגוף הצדקתי כבעל זכות השארית ולעמוד בדרישות מסוימות של רשות המסים האמריקנית (IRS) (למשל, זכות השארית של הגוף הצדקתי צריכה להיות בדרך כלל לפחות 10% מהשווי ההתחלתי, ושיעור התשלום לפחות 5%, אך לא גבוה עד כדי כילוי הנאמנות). הגנה על נכסים: משעה שהנכסים הועברו ל-CRT, הם מיועדים באופן בלתי הדיר לנאמנות, דבר שעשוי להקנות יתרונות מסוימים של הגנה על נכסים. הנכסים (מעבר לתשלומים הנדרשים) מיועדים לגוף צדקתי, ולפיכך במדינות רבות זכות הגישה של נושי התורם מוגבלת (בייחוד לאחר השלמת ההעברה ובתנאי שאינה העברה במרמה). עם זאת, מאחר שהתורם שומר לעצמו לעיתים קרובות זרם הכנסה, ייתכן שנושים יוכלו לפנות אל התשלומים בעת תשלומם. הקרן שבנאמנות מוגנת בדרך כלל לטובת הגוף הצדקתי. יחד עם זאת, CRT הן ישויות פטורות ממס – הן אינן מיועדות בראש ובראשונה להגנה על נכסים, אלא לתכנון מס ולתכנון פילנתרופי. תועלת בתכנון עיזבון: CRT מצטיינות במצבים שבהם לאדם נכסים שערכם עלה משמעותית וכן כוונה צדקתית. בהעברת נכס שערכו עלה (כגון מניות או נדל"ן) ל-CRT ומכירתו בידי הנאמנות, הנאמנות אינה משלמת מס רווחי הון מיידי (שכן הנאמנות עצמה פטורה ממס). מלוא שווי השוק (בניכוי חובות התשלום) ממשיך להניב הכנסה לתורם או לבן משפחה. התורם זוכה בניכוי מס הכנסה מיידי בגין השווי הנוכחי של זכות השארית הצדקתית. ניכוי זה עשוי להיות משמעותי, בכפוף למגבלות ה-IRS על תרומות צדקה. הנכסים יוצאים מעיזבון התורם, ובכך עשויים להפחית את מס העיזבון (וכל שווי העובר לגוף צדקתי זכאי בכל מקרה לניכוי צדקה ממס עיזבון). בה בעת, התורם או הנהנה שהוגדר נהנים מזרם תשלומים לכל החיים או לתקופה, אשר יכול להשלים הכנסה בגיל פרישה. בתום תקופת הנאמנות, הנכסים הנותרים מועילים לגוף הצדקתי שנבחר, ומקדמים את מורשתו הפילנתרופית של התורם. כך משיגות CRT מטרות מרובות: יצירת הכנסה, מתן צדקה והפחתת נטל המס. השלכות מס: יתרונות המס הם הסיבה העיקרית לשימוש ב-CRT. עם מימון הנאמנות, התורם רשאי לתבוע ניכוי חלקי ממס הכנסה השווה לשווי הנוכחי של השארית הצדקתית (המחושב לפי שיעורי הריבית וטבלאות תוחלת החיים של ה-IRS). ה-CRT עצמה אינה חייבת בדרך כלל במס על הכנסותיה ורווחיה; עם זאת, כאשר הנאמנות מבצעת את התשלומים הנדרשים לנהנה מההכנסה, תשלומים אלה מעבירים לנהנה הכנסה חייבת במס לפי מערכת שכבות (תחילה הכנסה רגילה, אחר כך רווחי הון וכן הלאה, בהתאם לאופי שבו הנאמנות הרוויחה אותם). מבחינת מס מתנה ומס עיזבון, ההעברה ל-CRT היא בחלקה מתנה לגוף הצדקתי בעל השארית (פטורה ממס) ובחלקה, אם הנהנה מההכנסה הוא אדם שאינו התורם, מתנה לאותו אדם. שווי השארית הצדקתית אינו נכלל בעיזבון. בעיקרו של דבר, CRT מאפשרת להמיר נכסים שערכם עלה להכנסה לכל החיים, לקבל ניכוי מס מיידי, להימנע ממס רווחי הון מיידי בעת המכירה, ולהועיל לגוף צדקתי בעתיד. זוהי אסטרטגיה מקובלת למי שמבקש לעשות טוב ולקבל תמורה – מכשיר תכנון עיזבון שכולם מרוויחים ממנו.

נאמנויות מדלגות דורות (נאמנויות שושלת)

נאמנות להעברה בדילוג דורות (GST), הידועה בכינוי נאמנות שושלתית (Dynasty Trust), היא נאמנות בלתי הדירה ארוכת טווח, שנועדה להעביר הון במורד מספר דורות תוך הימנעות ממסי עיזבון ומתנות בכל דרג דורי, או צמצומם. סימנה המובהק של הנאמנות השושלתית הוא משך קיומה – היא יכולה להימשך עשרות שנים ואף להיות נצחית – ושימושה האסטרטגי בפטור ממס העברה בדילוג דורות, באופן שנכסים יכולים לדלג על מיסוי בעת מעבר מסבים לנכדים או לדורות מאוחרים יותר. מבנה משפטי: הנאמנות מוקמת בדרך כלל על ידי אדם (למשל הורה או סב) המקצה חלק מפטור ה-GST שלו לתרומות. משהוקמה כדין, הנאמנות (וכל עליית ערך עתידית בה) פטורה ממסי עיזבון או ממס GST נוספים. מדינות רבות בארצות הברית וכן תחומי שיפוט זרים מסוימים ביטלו או האריכו את הכלל נגד נצחיות (rule against perpetuities), ובכך אפשרו קיומן של נאמנויות לתקופות ארוכות מאוד או ללא הגבלת זמן. הדבר מאפשר הקמת נאמנויות שושלתיות אמיתיות, שיכולות להיטיב עם ילדים, נכדים ויורשים מאוחרים יותר מבלי שיבוטלו על פי דין. הנאמנות היא בדרך כלל דיסקרטיונרית, ומעניקה לנאמן גמישות לחלק או לפזר הכנסה בין מעגל רחב של מוטבים (כדי להתאים עצמה לצרכים המשתנים לאורך הדורות). המייסד רשאי לכלול לעיתים הוראות כגון סעיפי הגנה מפני נושים (spendthrift), מגני נאמנות והנחיות מפורטות לניהול הנאמנות במשך תקופה העשויה להימשך מאות שנים. הגנה על נכסים: נאמנויות שושלתיות מצוינות להגנה על נכסים לאורך דורות. מכיוון שהנכסים נותרים בנאמנות ואינם עוברים במלואם בכל דור, הם מוגנים מפני נושיהם של המוטבים, בני זוג מתגרשים וסכסוכי עיזבון. לדוגמה, כאשר ילדו של המייסד נפטר, נכסי הנאמנות אינם נכללים בעיזבונו של אותו ילד (הם נותרים בנאמנות לטובת הנכדים), ולפיכך אינם חשופים לנושיו או לכל הליך משפטי בעיזבונו. הוראות ההגנה מפני נושים בנאמנות מגינות מפני נושיהם של המוטבים הנוכחיים, והעובדה שאף מוטב אינו הבעלים של נכס הנאמנות באופן מלא מבודדת אותו מסיכונים משפטיים רבים. למעשה, נאמנות שושלתית יכולה לשמש כמקלט להון המשפחתי, המוגן על ידי המסגרת המשפטית של הנאמנות ועל ידי החוקים הנוחים של תחום השיפוט שנבחר. תועלת בתכנון עיזבון: התועלת העיקרית היא הימנעות ממסי העברה ושימור הון לטווח ארוך. בהקשר האמריקאי, לכל אדם יש פטור GST (השווה לפטור ממס עיזבון, הגבוה מאוד כיום – החל מ-2026, 15 מיליון דולר לאדם על פי ה-One Big Beautiful Bill Act, צמוד לאינפלציה). באמצעות יישום פטור זה על נאמנות שושלתית, המייסד מבטיח שהנכסים (וכל גידול עתידי בהם) בנאמנות לא יהיו כפופים למס ה-GST בשיעור 40% כאשר יבוצעו בסופו של דבר חלוקות לאנשים מדלגים (skip persons) (למשל נכדים) או כאשר הנאמנות תמשיך להתקיים לדורות נוספים. בנוסף, הנכסים אינם נכללים בעיזבונם של הילדים או הנכדים, ובכך נמנעים מסי עיזבון עוקבים. כך למשל, סבים יכולים להפקיד נכסים בנאמנות פטורה מ-GST לטובת ילדים ונכדים; נכסים אלה לא ימוסו בעיזבון הילדים, ולא בעיזבון הנכדים, וכן הלאה – למעשה, סבב מס אחד בעת ההעמדה (אם בכלל), ולאחר מכן אין מסי עיזבון/GST למשך חיי הנאמנות. הדבר יכול לחסוך סכומי מס עצומים לאורך דורות רבים, כפי שמדגימים מקרי בוחן שבהם נאמנות צומחת ממיליונים למאות מיליונים לאורך כמה דורות ללא שחיקת העיזבון על ידי מסים. בנוסף, השארת ההון בנאמנות מסייעת להבטיח שינוהל בזהירות ובהתאם לערכי המשפחה או למטרותיה (לעיתים נאמנויות שושלתיות משולבות במבני ממשל משפחתי או בהנחיות השקעה כדי לקיים עסק משפחתי או לממן הוצאות משפחתיות מסוימות לנצח). השלכות מס: בדרך כלל המייסד משתמש בפטור ממס מתנות/עיזבון לכל החיים ובפטור GST בעת מימון הנאמנות. אם הפטור מלא, הנאמנות יכולה לצמוח ללא מסי העברה עתידיים. במהלך תקופת הנאמנות, יש עדיין לשלם מס הכנסה על רווחי הנאמנות. חלק מהנאמנויות השושלתיות בנויות במכוון כנאמנויות מעניק (grantor trusts), כך שהמייסד ממשיך לשלם את מס ההכנסה, ובכך הנאמנות מצטברת לפני מס – דרך נוספת למקסם את הצמיחה לטובת המוטבים (תשלומי המס של המייסד הם למעשה מתנות נוספות שאינן חייבות במס מתנות). לאחר חיי המייסד, או אם מדובר בנאמנות שאינה נאמנות מעניק, הנאמנות תשלם בעצמה מסי הכנסה על הכנסה שלא חולקה או על רווחי הון. חשוב לציין כי בחירת מקום מושב הנאמנות (situs) עשויה להשפיע על המיסוי ברמת המדינה – נאמנויות שושלתיות רבות ממוקמות במדינות שאינן מטילות מס הכנסה על נאמנויות (למשל, נאמנות שושלתית בדרום דקוטה נמנעת ממס הכנסה מדינתי על הכנסת הנאמנות). לסיכום, נאמנויות להעברה בדילוג דורות או נאמנויות שושלתיות הן כלים אסטרטגיים ארוכי טווח המשתמשים בפטורי מס כדי להימנע ממסי עיזבון בכל שלב דורי, תוך הגנה על נכסים והספקה ליורשים במסגרת תכנית אחידה. הן כלי מועדף על משפחות בעלות עושר רב השואפות לשמר את הונן שלם לאורך עשרות שנים.