ייעוץ מס

שיקולי מיסוי ורגולציה

מסגרת בין-לאומית, השלכות מעשיות ודוגמאות המחשה

International Finance Bank LTD פועל בסביבה המעוצבת על ידי משטרי שקיפות מס חופפים, תקנים למניעת פשיעה פיננסית, מסגרות סנקציות ודרישות רגולטוריות ייחודיות לכל שיפוט. בנסיבות אלה, תוצאות המס אינן נקבעות לעולם על פי חשבון הבנק בלבד, אלא על פי מעמדו המשפטי של הלקוח, תושבותו לצורכי מס, מקור העושר והכספים, האנשים השולטים, והמהות המשפטית והתפעולית של כל מבנה שנעשה בו שימוש.

International Finance Bank LTD אינו מספק ייעוץ מס, ייעוץ משפטי או ייעוץ רגולטורי. כל חבות המס, חובות הדיווח והחובות המשפטיות נותרות באחריותו הבלעדית של בעל החשבון ונקבעות על פי דיני תחומי השיפוט הרלוונטיים ונוהגי האכיפה שלהם. על הלקוחות להיעזר ביועצי מס ויועצים משפטיים מוסמכים בתחומי השיפוט הרלוונטיים להם.

במקרים המתאימים, ולצורך סיוע תפעולי בלבד, רשאי הבנק לתאם עם היועצים שמינה הלקוח כדי לתמוך בביצוע יעיל, ובלבד שכל ההסדרים ימשיכו לעמוד באופן מלא בדרישות הדין החל, באמות המידה הרגולטוריות ובכללי ממשל הסיכונים הפנימי של הבנק.

1. משטרי שקיפות מס מרכזיים המשפיעים על בנקאות בינלאומית

תקן הדיווח המשותף של ה-OECD‏ (CRS) – חילופי מידע אוטומטיים על חשבונות פיננסיים

CRS הוא המסגרת הרב-צדדית הדומיננטית להחלפה שנתית ואוטומטית של מידע על חשבונות פיננסיים בין תחומי שיפוט משתתפים. הוא מטיל חובות בדיקת נאותות, סיווג ודיווח על מוסדות פיננסיים מדווחים, והוא נועד לזהות בעלי חשבונות ובעלי שליטה לצורך ציות מס חוצה גבולות.

תוצאה מעשית: גם כאשר סודיות בנקאית קיימת בתרבות המקומית או בנוסח שיווקי, שיפוטים המשתתפים ב-CRS מחליפים נתוני חשבונות עם רשות המס הרלוונטית בשיפוטו של הלקוח, בכפוף ליחסי החלפת המידע.

FATCA של ארה״ב – יחידים וישויות אמריקאיים (US persons) ובעלות אמריקאית מהותית

FATCA הוא משטר אמריקאי המחייב מוסדות פיננסיים זרים לזהות ולדווח מידע מסוים בדבר חשבונות המוחזקים בידי נישומים אמריקאים, או ישויות זרות בעלות בעלות אמריקאית מהותית, בדרך כלל באמצעות מנגנוני ה-IRS והסדרים בין-ממשלתיים.

השלכה מעשית: סממנים אמריקאיים ושרשראות בעלות הם בעלי חשיבות. חשבון של ישות עשוי להיות כפוף לדיווח גם כאשר אזרחים או תושבים אמריקאיים הם בעלי שליטה, בהתאם לסיווג הישות ולספי הבעלות.

2. רגולציה למניעת פשיעה פיננסית – KYC, בעלות נהנית והמודל מבוסס הסיכון

המלצות FATF – בסיס גלובלי למאבק בהלבנת הון, במימון טרור ובמימון הפצה

המלצות ה-FATF הן אמת המידה הבינלאומית לתקני מניעת הלבנת הון, מניעת מימון טרור ומניעת מימון הפצה. הן מעצבות את חוקי ה-AML הלאומיים, את ציפיות הרגולטור ואת תוכניות הציות של הבנקים.

השלכות תפעוליות בתוך בנק:

• זיהוי ואימות של הלקוח ושל הנהנים הסופיים
• הבנת מטרת הקשר העסקי וטיבו המיועד
• אימות מקור העושר ומקור הכספים
• ניטור שוטף ובחינת עסקאות המותאמים לרמת הסיכון
• בדיקת נאותות מוגברת לקטגוריות בסיכון גבוה יותר (לדוגמה מבנים מורכבים, תחומי שיפוט בסיכון גבוה או חשיפה ל-PEP), בהתאם לגישה מבוססת הסיכון של FATF.

משטרי דיווח על בעלות מוטבת – דוגמה: ארצות הברית (FinCEN)

תחומי שיפוט מסוימים מטילים חובות דיווח על בעלות נהנית בתאגידים מחוץ למסגרת הבנקאית. בארצות הברית פרסמה FinCEN כללי דיווח על בעלות נהנית הקשורים ל-Corporate Transparency Act ותיקונים שלאחריהם, לרבות כלל סופי זמני המתואר בהודעות של FinCEN. מעמדן והיקפן של החובות השתנו ועשויים להיות תלויי זמן.

השלכה מעשית: גם כאשר לקוח עומד בדרישות KYC הבנקאיות, ייתכן שחלות עליו בנפרד חובות דיווח סטטוטוריות במדינת מושבו.

3. מסגרות גילוי חובה ומניעת התחמקות – שקיפות מעצם התכנון

DAC6 של האיחוד האירופי – גילוי חובה של הסדרים חוצי גבולות הניתנים לדיווח

בתוך האיחוד האירופי (EU), הנחיית DAC6 הנהיגה חובת דיווח על הסדרים חוצי גבולות מסוימים העומדים בסימנים מזהים מוגדרים, במטרה לחזק את השקיפות המיסויית ולהרתיע מתכנון מס אגרסיבי.

תוצאה מעשית: מבנים שנועדו להסתיר בעלות נהנית, לעקוף חובות דיווח או לנצל אי-התאמות עלולים להפעיל חובת דיווח על ידי מתווכים או, בנסיבות מסוימות, על ידי משלם המסים, בהתאם לאופן היישום.

OECD BEPS Action 13 – דיווח מדינה-מדינה (CbCR)

פעולה 13 במסגרת תוכנית BEPS מחייבת קבוצות רב־לאומיות גדולות להגיש לרשויות המס דיווח לפי מדינה (Country-by-Country Reporting), ובכך מאפשרת לרשויות לערוך הערכה כללית של הסיכונים הנוגעים למחירי העברה ולשחיקת בסיס המס.

תוצאה מעשית: מבני קבוצה, הקצאת רווחים ותזרימים חוצי גבולות נתונים יותר ויותר לבחינה מבוססת נתונים, ובנקים עשויים לבקש מידע נוסף כדי לעמוד בדרישות ממשל הסיכונים כאשר הסדרי הקבוצה נראים בלתי עקביים עם הרציונל המסחרי המוצהר.

4. מס מינימום והמשטר המקרו-כלכלי החדש – עמוד התווך השני של ה-OECD (GloBE)

כללי המודל העולמיים נגד שחיקת בסיס המס (GloBE)

עמוד התווך השני נועד להבטיח שקבוצות רב-לאומיות גדולות ישלמו שיעור מס אפקטיבי מינימלי בכל תחום שיפוט שבו הן פועלות, בהסתמך על מנגנוני חישוב וציות נרחבים.

ה-OECD פרסם אף דוגמאות הממחישות כיצד ניתן ליישם את הכללים הלכה למעשה.

תוצאה מעשית: עבור קבוצות הנכללות בהיקף, ייתכן שההשלכות המיסויות ייקבעו פחות לפי המקום שבו מוחזקים הכספים, ויותר לפי שיעורי המס האפקטיביים בכל שיפוט, המסים הכלולים בהגדרה וכן נתוני החשבונאות של הקבוצה. ייתכן שפעילות הבנקאות תידרש להתיישר עם מדיניות הגזברות, עם התיעוד ועם מסלולי הביקורת העולים בקנה אחד עם דרישות הציות של הקבוצה.

5. סנקציות ואמצעים מגבילים – אינם עניין של מס, אך לעיתים קרובות הם מכריעים

ארצות הברית – ציפיות ציות של OFAC

OFAC מפרסם מסגרת המתווה את מרכיבי הליבה של ציות לסנקציות, ומדגיש הערכת סיכונים, בקרות פנימיות, בדיקות/ביקורת והדרכה, לצד הנחיות אכיפה הרלוונטיות למוסדות פיננסיים.

גם OFAC פרסם הנחיות העוסקות בסיכונים הכרוכים במוסדות פיננסיים זרים בהקשרים מסוימים.

האיחוד האירופי – אמצעים מגבילים וציפיות פיקוחיות

ברמת האיחוד האירופי, האמצעים המגבילים וההנחיות הנלוות להם מתוחזקים על ידי מוסדות האיחוד, וגופי הפיקוח פרסמו ציפיות מפורטות מהמוסדות הפיננסיים לגבי הבקרות הפנימיות שלהם, כדי להבטיח יישום יעיל של אמצעים מגבילים של האיחוד ושל המדינות החברות.

משמעות מעשית: עסקה יכולה להיות חוקית לצורכי מס ועם זאת אסורה לפי כללי הסנקציות. על הבנקים להפעיל סינון ובקרות ללא קשר לעמדתו של הלקוח בענייני מס.

6. נכסי קריפטו והרחבת הגבול הרגולטורי – דוגמה: MiCA של האיחוד האירופי

האיחוד האירופי קבע מסגרת מתואמת לשווקי נכסים קריפטוגרפיים באמצעות תקנה (EU) 2023/1114 (MiCA), המשתלבת עם בקרות AML וציפיות פרודנציאליות במקום שבו ספקי שירותי נכסים קריפטוגרפיים או תזרימים נוגעים במערכת הבנקאית.

השלכה מעשית: לקוחות המסתמכים על מקורות הון או על צדדים נגדיים הקשורים לקריפטו צריכים לצפות לסטנדרטים מוגברים של תיעוד והוכחה (מקור הכספים, שרשרת החזקה, לגיטימיות הצד הנגדי בבורסה והסבר כלכלי לעסקה).

7. דוגמאות להמחשה (מפושטות ואינן מהוות ייעוץ)

דוגמה א׳ – יחיד עם סימני מגורים חוצי גבולות (נקודות החפיפה בין CRS ל-FATCA)

לקוח מחזיק באזרחות במדינה אחת, מתגורר במדינה שנייה, ובעל קשרים כלכליים משמעותיים במדינה שלישית. קביעת תושבות המס היא תלוית עובדות ועשויה להשתנות משנה לשנה לפי הכללים המקומיים וכללי ההכרעה שבאמנות. לפי CRS, ולעיתים גם לפי FATCA, ייתכן שהבנק יידרש לסווג את החשבון ולדווח לרשות הרלוונטית בהתאם לאינדיקציות ולהצהרה העצמית.

וקטור סיכון: הצהרה עצמית שגויה או נתוני מגורים שאינם עדכניים עלולים ליצור חשיפה לדיווח שגוי ודרישות תיקון.

דוגמה ב׳ – SPV תאגידי עם בעלות רב-שכבתית (בעלות נהנית ו-AML)

חברת אחזקות פותחת חשבון, והיא בבעלות שתי ישויות ביניים, הנשלטות בסופו של דבר על ידי יחידים במדינות שונות. הציפיות המתיישרות עם FATF מחייבות זיהוי של הנהנים והבנת השליטה, וכן מקור העושר ומקור הכספים עבור הקשר העסקי.

המציאות התפעולית: הבנק עשוי לבקש תרשימי מבנה ארגוני, פנקסים, הסכמי בעלי מניות, דוחות כספיים ואימות עצמאי תומך.

דוגמה ג׳ – מבנים מתווכים מבוססי האיחוד האירופי (סימני היכר של DAC6)

הסדר חוצה גבולות כולל מתווך ומאופיין בסימנים העשויים להיכלל בסימני ההיכר של DAC6. בהתאם לעובדות וליישום בדין האיחוד האירופי, ייתכן שיידרש דיווח מצד מתווכים או, במקרים מוגבלים, מצד הנישום.

וקטור סיכון: ניסיון להכניס אטימות כמאפיין, ולא כתוצר לוואי של מבנה לגיטימי, מגביר את סיכוני הגילוי והציות.

דוגמה ד – מרכז גזברות רב-לאומי (הזיקה בין Pillar Two ל-CbCR)

קבוצה מרכזת את פעילות האוצר שלה בתחום שיפוט בעל מס נמוך, בעוד שהיא פועלת בשווקים בעלי מס גבוה יותר. נתוני CbCR ומנגנוני Pillar Two עלולים להפוך את היתרון המיסויי לכאורה לאשליה, וליצור חשיפה למס משלים ועומס תיעוד.

השלכה תפעולית: בנקים עשויים לדרוש הצדקה מסחרית ברורה יותר, פרוטוקולים של הדירקטוריון והתאמה למדיניות במימון תוך-קבוצתי.

דוגמה ה' – תשלומים הכרוכים בנקודות מגע הכפופות לסנקציות (OFAC ואמצעים מגבילים של האיחוד האירופי)

תשלום מנותב דרך מסדרון שבו לצדדים נגדיים, למתווכים, לכלי שיט או לבעלים המוטבים יש חשיפה לסנקציות. מסגרות הציות דורשות סינון ובקרות, ועסקאות עלולות להיחסם או להידחות גם אם הן עומדות בדרישות המס.

8. מה הבנק יכול ואינו יכול לעשות בתיאום יועצים

הבנק רשאי (לצורך סיוע תפעולי בלבד)

• תיאום זרימות מסמכים עם יועצים שמונו (למשל: תרשימי ישויות, אישורי תושבות מס, חוות דעת משפטיות שהוכנו על ידי יועץ משפטי)
• התאמת הביצוע התפעולי למבנים שתוכננו על ידי היועצים (לדוגמה: מוסכמות רישום חשבונות, מטריצות מורשי חתימה, מנגנוני תזרים מזומנים של מחלקת הכספים)
• תמיכה ביישום העומד בדרישות הציות של הבנק ובדין החל

הבנק אינו יכול

• מתן חוות דעת מס, פרשנות של אמנות, קביעות תושבות או ייעוץ משפטי בענייני מבנה
• אימות היעילות המיסויית של כל מבנה
• ליטול אחריות לכל חובת הגשה, הצהרה או דיווח של הלקוח

9. חובות מעשיות של הלקוח – הדרישות שאינן ניתנות למשא ומתן

על הלקוחות לראות בכללים הבאים היגיינה בסיסית במימון חוצה גבולות:

• יש לשמור נתונים מדויקים על תושבות מס ועל בעלי שליטה בכל קשרי החשבון (CRS, ובמקרים הרלוונטיים FATCA).
• יש לוודא שלמבנה יש צורה משפטית קוהרנטית, הצדקה מסחרית ותוכן תפעולי, ולא צורה פורמלית על הנייר בלבד.
• יש להיעזר ביועצי מס ויועצים משפטיים מוסמכים בכל תחום שיפוט רלוונטי, בפרט כאשר התושבות משתנה, הבעלות מרובדת או הנכסים מופעלים בזירה הבינלאומית.
• יש לצפות לחובות גילוי, להחלפת נתונים ולנטלי הוכחה מתמשכים כנורמה ולא כחריג, במסגרת CRS, מסגרות הנובעות מ-BEPS ודרישות AML מודרניות.

כתב ויתור

International Finance Bank LTD אינו מספק ייעוץ מס, ייעוץ משפטי או ייעוץ רגולטורי. חבויות המס וחובות הציות נותרות באחריותו הבלעדית של בעל החשבון ונקבעות על פי הדינים והתקנות של תחומי השיפוט הרלוונטיים. מומלץ ללקוחות בחום להיוועץ ביועצי המס והמשפט המוסמכים מטעמם.