M1 מחוץ לספרים?

באיזה מובן יכול M1 להיות מחוץ לספרים?

1. ההגדרה הקלאסית של M1

M1 הוא האגרגט המוניטרי הצר, המורכב אך ורק מכסף הניתן להוצאה מיידית. הוא כולל:

• מטבע במחזור: שטרות ומטבעות פיזיים שהנפיק הבנק המרכזי והמוחזקים מחוץ לפנקסי הלקוחות של הבנקים המסחריים. הדבר כולל במפורש מזומנים שנמשכו, כלומר כסף למוכ"ז שאינו רשום עוד כנגד חשבון של אדם מסוים.
• פיקדונות לפי דרישה: התחייבויות פירעון לפי דרישה של בנקים מסחריים, הניתנות לפדיון בערכן הנקוב, לפי דרישה, למזומן או להסדר תשלומים.

הבהרה:

• M1 מוגדר על פי נזילות וצורה משפטית, ולא על פי יכולת איתור רציפה בפנקס.
• המדד הסטטיסטי M1 הוא תמיד רשום בספרים במצטבר, אך רכיביו עשויים להיות מחוץ לספרים ברמה התפעולית.
• מזומן שנמשך אינו מפסיק להיות M1 עם יציאתו מספרי הבנקים; הוא רק משנה את אופן ייצוגו, מכסף מבוסס חשבון לכסף למוכ"ז.

2. מחוץ לספרים ביחס לגורמים מסוימים

2.1 מזומן שנמשך

• בנקים מסחריים: לאחר המשיכה, המזומן אינו עוד התחייבות של הבנק ולכן הוא מחוץ לחלוטין לספרי הלקוחות והתשלומים של הבנק.
• הבנק המרכזי: מזומן נשאר בספרים כ"מטבע במחזור", התחייבות קבועה ללא ייחוס לצד נגדי.
• מערכת כלכלית: מזומן מסתובב ללא רישום ברמת העסקה, ולכן הוא פועל הלכה למעשה מחוץ לספרים, חרף היותו במחזור מבחינה משפטית.

הבהרה:

• "מחוץ לפנקס" אין פירושו כאן שאינו מדווח במצרף.
• משמעות הדבר היא שאין קשר חשבונאי דו-צדדי בין המחזיק לבין המתווך הפיננסי.

2.2 פיקדונות לפי דרישה

• הבנק המנהל את החשבון: רישום מלא בספרים, בהתאמה שוטפת.
• בנקים אחרים וגורמים פרטיים: מחוץ לפנקס, אלא באמצעות סכומי התחשבנות מצטברים.
• הבנק המרכזי והסטטיסטיקאים: רואים את הנתונים רק בצורה מאוחדת, ולא לפי צד נגדי.

הבהרה:

• פיקדונות לפי דרישה מנוהלים באופן מוסדי בפנקסים, אך מקוטעים ברמה המערכתית.
• הם לעולם אינם מכשירים למוכ"ז; מעמד מחוץ לפנקס הוא יחסי ולא מוחלט.

איחוד סופי

M1 מתועד בספרים סטטיסטית, מפוצל מוסדית ומבוסס בחלקו על מכשירים למוכ"ז.

לפיכך, "מחוץ לספרים" בהקשר של M1 הוא מושג יחסי לגורם הפועל ותפעולי, ואינו שולל קיום מוניטרי.